ד"ר אלון שמיר - מנהל מעבדת מחקר

המרכז לבריאות לבריאות הנפש מזור רואה את המפגש בין העשייה הקלינית לבין המחקר כאבן יסוד בפעילותו. מתוך נקודת מבט זו, מתקיימת ב"מזור" פעילות מחקרית עשירה, הנוגעת להיבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים, שיקומיים של הפרעות נפשיות. העשייה המחקרית כוללת מחקר בסיסי, מחקר קליני ומחקר ארגוני. מעבדת המחקר מהווה מקום לביצוע מחקר למדעי יסוד ולהכשרת תלמידי מחקר לתארים מתקדמים תוך מתן  דגש על הוראה, הדרכה ושמירה על כללי האתיקה המחקריים.

המוטיבציה:

סכיזופרניה היא מחלה קשה הפוגעת ב-1% מהאוכלוסייה הכללית. המחלה מאופיינת  בהתקפיים פסיכוטיים, בהפרעות בתחום החשיבה, התפיסה והרגש.  למרות שלמחלה יש מרכיב גנטי, הבסיס הנוירוביולוגי של הסכיזופרניה עדיין לא ידוע , ולכן נכון להיום אין כלי דיאגנוסטי מעבדתי המבוסס על האטיולוגיה של המחלה. כתוצאה מכך תהליך האבחון הוא ארוך, מורכב  ומבוסס על ראיון קליני. בנוסף, הטיפול התרופתי (תרופות אנטי-פסיכוטיות) המשפר את התסמינים הפסיכוטיים אינו אידאלי, בעל תופעות לוואי קשות, ורק חלק קטן מהמטופלים מגיבים באופן מלא לטיפול. יתרה מזו, המנגנון המדויק של תרופות אלו אינו ידוע, ומאז סוף שנות השבעים לא היה פיתוח של תרופות חדשות שאינן מתבססות על זיקה לתת-הקולטן לדופמין מסוג  D2.

 

לכן, קיים צורך ומאמץ מחקרי:

  1. איתור סמנים ביולוגים תקפים שיהוו כלי אבחוני.
  2. פיתוח תרופות חדשות ויעילות עם מיעוט תופעות לוואי.

 

פעילות מחקרית:

המסלול ErbB במחלת הסכיזופרניה: תפקיד, תפקוד ופוטנציאל לפיתוח תרופתי:

מסלול ErbB מעורב בתהליכי התפתחות  ופלסטיות מוחית, ומהווה כווסת של מערכות נוירונליות מרכזיות. המחקר משער שפעילות לא תקינה של המסלול בזמן קריטי להתפתחות התנהגות קוגניטיבית וחברתית, יגדיל  את הסיכוי לפתח ליקויים בתפקודים אלו בבגרות. במודל חיה נמצא כי עיכוב המסלול בזמן ההתבגרות פגע ביכולת הלמידה, ההנאה והתגמול של הבוגר. המחקר מומן על ידי על ידי המכון לפסיכוביולוגיה בישראל ותוצאותיו התקבלו לפרסום בכתב העת המדעי הבינלאומי European Neuropsychopharmacology. מחקר המשך למחקר זה מתרכז במערכת התגמול וההנאה ובודק כיצד המסלול מעורב בהתפתחות תקינה של מערכת זו. נמצא שמסלול זה לכאורה מעורב ומשפיע על יכולת ההנאה בלבד, ואינו פוגע ברצון ובמוטיבציה הקשורים למערכת זו. תוצאות מחקר פורסמו בכתב העת המדעי הבינלאומי Behavioural Brain Research.

 

במקביל למחקרים אלו, נערך מחקר פרה-קליני מקיף ומעמיק הבוחן האם המסלול יכול להוות יעד לפיתוח תרופתי חדש למחלת הסכיזופרניה. תוצאות ראשוניות מצביעות על האפשרות שחסימה של המסלול "מנרמלת" בעכברים התנהגויות המדמות תסמינים של מחלת הסכיזופרניה המושרות על ידי סמים פסיכודליים.

 

 

 

 

 

 

איתור סמנים ביולוגים למחלת הסכיזופרניה:

אחת הגישות להבנת הבסיס הנוירו-ביולוגי של מחלות נפש בכלל, וסכיזופרניה בפרט , היא חיפוש ואיתור של שינויים פיזיולוגיים ו/או התנהגותיים מדידים שנמצאים באסוציאציה עם תהליכים בסיסיים הקשורים להתפתחות או למהלך של המחלה. זיהוי סמנים ביולוגים יאפשר בנייה של כלי אבחון מבוססים על בדיקה מעבדתית, ישמשו למעקב אחרי התפתחות המחלה, ויאפשרו הערכה של התגובתיות לטיפול. כמו כן, זיהוי של סמנים האופייניים למחלה יאפשר מחקר לבחינת הקשר בין המסלולים הביוכימיים שאליהם משתייכים הסמנים לבין המחלה עצמה.

 

במסגרת זו נערכים מספר מחקרים:

 

פרופיל הביטוי הגנטי (טרנסקריפטום) של מנטליזציה: מחקר ראשוני בחולי סכיזופרניה:  מחקר זה מחפש קורלציה בין הטרנסקריפטום הפריפרי של חולים סכיזופרנים לבין יכולתם לזהות רגשות של אדם אחר.  ממצאים ראשונים פורסמו בכתב העת – Schizophrenia Research: Cognition

 

שינויים במולקולות נדיפות VOCs - (volatiles organic compounds ) בדמם של חולים סכיזופרנים בהשוואה לבריאים: איתור של ביו-מרקרים פוטנציאליים חדשים: במחקר זה נחפש חתימה ייחודית של מולקולת נדיפות בדמם של חולי סכיזופרניה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

 

אפיון של Microbiome בחולי סכיזופרניה: מטרתו של מחקר זה הוא לאפיין ולהשוות את אוכלוסיית החיידקים בחולים עם סכיזופרניה עם אלו של האוכלוסייה הכללית, ולחפש קשר בין המחלה והמנגנון המולקולרי הקשורים עם המחלה.

 

מחקרים אלו נעשים בשיתוף פעולה עם הצוות הרפואי של המרכז לבריאות הנפש מזור ועם חוקרים ממוסדות אקדמיים הממוקמים בגליל וכוללים: הפקולטה לרפואה בצפת, מכון המחקר מיג"ל ומכללת תל-חי.

 

 

ד"ר אלון שמיר-מנהל מעבדת מחקר

ד"ר אלון שמיר

טלפון: 04-9954708

דוא"ל: alons@mazor.health.gov.il